לקרב במקום להרחיק         

*שם
*טלפון
דוא"ל

הפחד מהשגרה בזוגיות


זוגות רבים מתייחסים אל השגרה כאל אויב העשוי לחבל להם בזוגיות, בתשוקה לבני הזוג ובמיניות. מהי אותה שיגרה מאיימת והאם זה בהכרח חייב להיות כך?

בימינו זוגות רבים מתחילים את חיי הנישואים שלהם כאקדמאיים קרייריסטיים בעלי שאיפות להצלחה, הם מבלים שעות רבות בעבודה, תחושת הערך שלהם נבנית ומועצמת במקום העבודה ולכן הם שוכחים לעיתים לחלק אותה בין זוגיות, חיי משפחה, חברים ופנאי.

לא בהכרח מדובר באנוכיות או בחוסר רגישות לצורכיהם של בני הזוג. אלא, אנו "נסחפים עם הזרם" פועלים מתוך כוחות חזקים המשפיעים עלינו ולא תמיד יש ביכולתנו להתנגד להם. השאיפה לקידום בקריירה עשויה להפיל אותנו לתוך "מלכודת האגו" אנו מרגישים חשובים, מצליחים וזה מוביל לתחושת עליונות של "מגיע לי". תחושה זו פעמים רבות הורסת מערכות יחסים, האדם שקוע בעצמו ושוכח לראות את בן זוגו לחיים.

זוגות רבים מסיטים בקלות דעת, הצידה את הזוגיות והמשפחה מאשר את הבוס/העבודה, עד שלעיתים נדמה שקל יותר לאכזב שוב ושוב את האנשים האהובים עלינו. הפחד שהבוס עשוי לפטר אותנו מול הידיעה שהמשפחה יכולה להמשיך ולספוג בשקט, מנציחה את המצב עד שאחד מבני הזוג מתפכח וצועק "הצילו! אני לא רוצה להמשיך ככה". בסופו של דבר התוצאה ביחסים עשויה להיות עגומה, ריחוק מבן הזוג, תחושת תסכול וחוסר סיפוק.

וכך זוגות רבים שהתחילו את הקשר שלהם בקול ששון ושמחה, מוצאים את עצמם לאחר מספר שנים ספורות רחוקים אחד מהשני רגשית ופיזית, הם מרגישים שאיבדו עניין וגם המשיכה המינית פוחתת. ואז בא שלב ההתפכחות מהאשליה "האם זה מה שייחלתי לעצמי כשהתחתנתי?" התשובה "אני עושה זאת למענך" שנשמעת לעיתים קרובות, אינה מקרבת אלא מעצימה את הכעס ותורמת לתחושת חוסר ההבנה והשותפות, כי היא אינה עונה על הצורך של קבלת אהבה ותשומת לב. חשוב שנזכור, מערכת יחסים אינה מיטה שנופלים עליה בסוף היום מותשים ועייפים, מערכת יחסים זקוקה להשקעה מתמדת, זוגיות צריכה להיות מרכז החיים. זה כלל לא משנה כמה כסף אתם מביאים הביתה, או כמה גבוה אתם מטפסים בסולם הקריירה, אם אינכם יכולים להיות בביתכם וליהנות מהאנשים האהובים עליכם והחשובים לכם ביותר.

אז האם זאת באמת השגרה שמחבלת לנו במערכת היחסים? התשובה היא כמובן לא! אל לנו להאשים את השגרה אלא את הבחירות של עצמנו בלבד, את חוסר היכולת שלנו להציב לעצמנו את הגבולות. אצל מרבית הזוגות המגיעים לייעוץ, גורמים כמו: תקשורת לקויה, מתחים, כעסים ולחצים הם המשפיעים על כיבוי התשוקה ולא עצם השגרה. לכן, אסור להזניח, להדחיק או לוותר. רגשות שליליים לא יחלפו מעצמם, צריך לטפל בהם.

האהבה והרומנטיקה אינם חייבים לחלוף ביחסים ממושכים, להיפך. יחסים הם דבר חי ומתפתח, הם זקוקים לזמן משותף, הם ניזונים מכנות, שיתוף, הקשבה, נדיבות, חמלה ומתשומת הלב לפרטים היומיומיים. הם אלה שמגבירים את האינטימיות והאמון ומהווים בסיס בטוח ומספק לביטוי מלא של צרכי כל אחד מבני הזוג. ההתלהבות שזוגות חשים בתחילת הקשר הופכת למשהו אחר עמוק, רגוע ובטוח יותר.

יצירת אינטימיות הוא שלב חשוב במסע המשותף של האיחוד במערכת היחסים. בשלב הזה ה"מסיכות" יורדות ואנו מתעוררים למציאות היומיומית, ישנה התעוררות-התפכחות מהפנטזיה הראשונית לטוב ולרע. עכשיו מתפתחת הכרה בשונות ביניכם וגם קבלה, שלכם את עצמכם ואת בן/בת זוגכם כפי שהוא.

רק בידכם הכוח לנצח את השגרה, פתחו את יכולת הקבלה, גלו סבלנות והקשבה. למדו להתחשב. הביעו מסרים של אהבה בכל הזדמנות, במעשים יומיומיים פשוטים ומציאותיים. זכרו אירועים מיוחדים, נצלו כל הזדמנות כדי להעניק. אספו לכם רגעים של חוויות מהנות, אלה הן החוויות שנשארות בסופו של דבר בזיכרוננו לנצח ו"מתדלקות" את הזוגיות שלנו גם ברגעים הקשים, אלו הם הרגעים הנפלאים שמזכירים לנו מדוע בחרנו בבן זוגנו.