רוב הזוגות הנשואים או זוגות מוצהרים שחיים יחד, מתחייבים לבלעדיות מינית ומצפים לנאמנות הדדית. מין מחוץ לנישואים יכול לקרות בכל עת, גם לזוגות צעירים שרק נישאו וגם לזוגות מבוססים הנשואים זמן רב. הזמן אינו ערובה לביטחון ולאמירה "לי זה לא יקרה" מדוע?
לקשר ומין מחוץ לנישואין יש סיבות שונות ורבות. אציין רק חלק מהסיבות השכיחות: רצון לחוש צעיר - נחשק וחופשי לנצח. הצורך לכבוש – להוכיח שאני עדיין מסוגל, הזדמנות להיות אדם אחר, שונה ממה שבן זוגי מכיר אותי. יש אנשים המנהלים רומן כדי לחוש התרגשות, מתוך סקרנות לבדוק איך זה יהיה להיות עם אדם אחר שאינו בן זוגי ואילו אחרים עושים זאת כדי לחפש נחמה. יש גם כאלה שרוצים דרך מין להעניש, להשפיל, להתנקם או לפגוע בבן הזוג. כפי שאתם מבינים, הסיבות הן רבות והן לא בהכרח קשורות רק באקט המיני עצמו.
הצד הבוגד אולי יודע למה הוא נכנס, אבל אף פעם הוא אינו יכול לדעת כיצד זה ייגמר. בזמן הבגידה האדם מתמכר לתחושת הסחרור המהולה בפחד והתרגשות, בדומה ל"טלנובלה" - סרט דרמטי שאנו רואים. אך הניאוף במציאות, כרוך גם בכאב ובסכנה ממשית לאבדן הקשר הזוגי ופגיעה בתא המשפחתי. הידיעה שאנו פוגעים באדם שסומך עלינו יוצרת תחושת אשמה וייסורים קשים שברוב המקרים מאפילים על תחושת הכיף של הבגידה. החיים בצל החרדה התמידית שמא ניתפס, יוצרים חוסר שקט ובלבול, עד שלעיתים אין אנו יכולים להבחין בין מציאות לדמיון, מה אנו מרגישים וכלפי מי?
יש אנשים שבוחרים לחיות עם הסוד כל חייהם. הם אינם מגלים לבן זוגם על בגידתם בטענה ש"האמת עשויה להרוג", יש אנשים החשים חובה לספר ולהתוודות כי הם מרגישים חרטה עמוקה ורוצים ל"נקות את מצפונם" ויש כאלה שאינם מעיזים לספר, אך הם משאירים "סימני דרך" באופן מודע או לא מודע ובכך מכשירים את הקרקע לגילוי.
כשפרשיית אהבים מתגלה, הנבגדים מוצפים בתחושות שליליות רבות של כעס, עלבון, השפלה, חרדה, ייאוש, חוסר אונים ואף תחושות אובדניות, מעין הרס טוטאלי של המערכות. אנשים רבים מתארים זאת במשפט "חרב עליי עולמי" התחושה היא של הרס טוטאלי, חורבות, שעכשיו צריך לבחון האם לשקם ולבנות מחדש?
זוגות צריכים להתמודד עם ההלם ששיקרו להם, עם העובדה שכל מה שהם חשבו שיש להם עם בן הזוג איננו אמתי ואולי מעולם גם לא היה. הם צריכים להתמודד עם תחושת הדחייה ועם המחשבה שהם לא מספיק טובים. הידיעה לגבי אי-הנאמנות עשויה לערער כליל את האופן שבו הם תפסו את הזוגיות והנשואים שלהם. זאת הסיבה שהבגידה פוגעת כל כך עמוק בצד הנבגד, מפני שפירושו של המעשה, שמשהו חשוב בנישואים איננו עוד, אולי אפילו לצמיתות.
הצדדים ה"בוגדים" מבינים בסופו של דבר שהם נכנסו להרפתקה אולי מפתה ומושכת אבל לא הייתה להם שום כוונה מלכתחילה להיפרד מבן זוגם, או לפרק את המשפחה. עכשיו, הם נאלצים להתמודד עם שאלות קשות שהיו יכולות להימנע, אילו לא היו בוחרים ליהנות מהפנטזיות שלהם מחוץ למסגרת הנישואין והיו משקיעים את כל מרצם בבן זוגם - באדם הממשי שחי איתם יומיום, זה שמקבל, מוותר, מתמודד, מתייעץ ואוהב אותם כפי שהם. פתרון בוגר הוא לבחור שלא להתפתות למיטות זרות אלא לתרום ולהשקיע את מיטבנו בנישואינו. בסופו של דבר - נרוויח יותר מאשר נפסיד.
